w w w . h a a r e t z . c o . i l
עודכן ב- 15:29 11/12/2003

מרוץ של רטוריקה

מאת אריאל רובינשטיין

בליל 30 בנובמבר מנעו שוטרי פתח תקוה קיום מרוץ מכוניות פיראטי. נהג לא מרוצה שרואיין ברדיו אמר: "אנשים רוצים להראות מה יש להם. וזה דבר שהוא מקובל בכל אירופה (...) רק בישראל אטומים לכל הספורט המוטורי". מזכיר לכם משהו? כמה פעמים שיכנע אתכם שר האוצר בטיעון: "איזה אבסורד קיים כאן במדינת ישראל שלא קיים בשום מקום בעולם"? או "אנחנו המדינה היחידה בעולם, אגב, שמצויה במצב (...)".

אם משהו קיים כאן שלא קיים בשאר העולם, ראוי היה לשאול אם הוא רצוי כאן. לפני השימוש הגורף בטיעון שכזה כדאי לדעת מאיפה לקחת נתונים. במאמר ב"ידיעות אחרונות" בוחר בנימין נתניהו להשוות את אובדן ימי השביתה בישראל דווקא עם שתי מדינות עם היסטוריה דמוקרטית למופת, גרמניה ואיטליה. את החידה מאיפה הוא לקח את הנתונים פתר אהוד עין גיל במוסף "הארץ": המספרים מופיעים באתר איגוד לשכות המסחר, המייחס את המספרים ל"מכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים בירושלים". מדובר במכון שמגדיר עצמו כ"שואף לצמצום מערכת השלטון הסוציאליסטית בישראל, הנתמכת על ידי הסיוע האמריקאי, באמצעות רפורמות שוק חופשי והגנה חזקה כנגד טילים". "כלכלני האיגוד" משבשים את פשר המספרים, שמלכתחילה היו שגויים (כל עובדי המגזר הציבורי סווגו כ"חיוניים"). וכך מתברר שנתניהו עושה השוואות בינלאומיות במכון מחקר שבלוגו שלו הפסוק "הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע". מוזר, מה רע במחלקת המחקר של בנק ישראל?

כדאי להראות את כל התמונה. אומר שר האוצר שבארה"ב אין למגזר הציבורי זכות שביתה. אבל בארה"ב יש לא מעט מדינות שבהן יש למגזר הציבורי (לפעמים אפילו לשוטרים) זכות שביתה. וכשמשווים בין המדינות בארה"ב שיש ואין בהן זכות שביתה במגזר הציבורי, מתברר שאין הבדל גדול במספר ימי העבודה שאבדו בגלל שביתות. כן, אפילו באמריקה יש שביתות לא חוקיות. יקל לתאר לעצמנו איך ממשלה שבשנת 2001 "הצליחה" לקנוס רק 35 מעסיקים בגין חוק שכר מינימום, תמנע שביתות לא חוקיות.

וכדאי שנתניהו ישים לב שהשוואתנו לארה"ב יכולה להיות חרב פיפיות. שר האוצר מתלונן: "הביטוח הלאומי שלנו לוקח 43 מיליארד שקל בקצבאות, זאת אומרת עשרה מיליארד שקלים יותר מתקציב הביטחון". בתקציב המדינה דווקא נאמר שתמיכת הממשלה בביטוח הלאומי היא רק 21 מיליארד, וזה כולל מיליארדים הניתנים לקשישים עולים והמרת נקודות זכות במס הכנסה. אבל נניח ששר האוצר מתעלם מכך שביטוח לאומי הוא גם תוכנית ביטוח וגם תוכנית פנסיונרית, ושהוא מתייחס לכל קצבאות הזיקנה והתשלומים לנכים כאל 43 מיליארד שקל שהם תשורות של אגודת הצדקה הלאומית. ונניח שהוא רואה בכל הכנסות הביטוח הלאומי סתם מס. ונניח שהוא גם קיצץ את תקציב הביטחון בעשרות אחוזים והגיע ל-33 מיליארד. אפילו אז השוואה לארה"ב היא קצת "בעייתית" לשר האוצר: בארה"ב, בשנת 2001, עלו תשלומי הביטוח הלאומי בשליש על הוצאות הביטחון!

ואם "העולם" הוא טיעון מכריע בעד איסור שביתות, הפרטת נכסי הלאום וקיצוץ בקצבאות זיקנה, אז למה לא להחיל היגיון זה על עוד דברים שבהם ישראל בולטת בחריגותה: בישראל מס הירושה הוא אפס בשעה שברוב מדינות העולם המערבי יש מס ירושה ניכר. בישראל קצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי היא הנמוכה ביותר בעולם המערבי. וכמעט שכחנו, ישראל מתייחדת בכך שהיא עדיין משקיעה את כל מרצה בסיפוח שטחים מיושבים.

במרוץ הדמגוגיה נתניהו ניצח, והמרוץ הזה לא פחות מסוכן.

דברים שהשמיע השבוע הפרופ' רובינשטיין, מבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ביום העיון השנתי של אגף התקציבים באוצר
כל הזכויות שמורות ,"הארץ" ©