דיבת האוניברסיטה

אוניברסיטת ת"א חוששת לדמותה ולתדמיתה. שרק לא יחשבו שתלמידי המחקר שלה נחותים כמו עובדי ניקיון
אריאל רובינשטיין

הגיע אלי מכתב שנשלח השבוע מהיועצת המשפטית של אוניברסיטת תל אביב ליו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר, בתגובה לטענות שהשמיע בכתבה שפורסמה ב-ynet ב-20 בינואר. בין השאר נאמר שם:

"טענותיכם כנגד האוניברסיטה, כפי שהועלו בכתבה האמורה, ובמיוחד טענתך כאילו האוניברסיטה מתכוונת להעסיק את תלמידי המחקר שלה כ'עובדי קבלן', הינן שקריות, נטולות כל בסיס ושחר. מי כמוך יודע, שהביטוי 'עובדי קבלן' מיושם בדרך כלל לעובדי ניקיון ולעובדי שמירה, ובכך שייחסתם לאוניברסיטה כוונה להעסיק תלמידי מחקר בדרך זאת, ביקשתם לפגוע במזיד בדמותה ובתדמיתה של האוניברסיטה; בהתבטאויותיכם אלה גרמתם לעוולה של הוצאת דיבה ולשון הרע כנגד האוניברסיטה, וזאת בחוסר תום לב, ביודעין ובעזות מצח".

לכאורה צריך לשמוח שאוניברסיטת תל-אביב רואה בחומרה רבה כל-כך את ההאשמה כאילו היא מעלה על הדעת להעסיק בני אדם כ"עובדי קבלן", שהרי עובדי קבלן הם בדרך כלל אנשים קשי יום, שכרם מתנדנד (מלמטה) על קו שכר המינימום, דמי הבראה, שעות נוספות, ודמי נסיעה משולמים להם "לפעמים", וגם זה רק לאחר תלונות ומשאים ומתנים. הם עלולים להיות מפוטרים מהיום למחר ואז יתקשו לקבל דמי פיצויים. מדובר במי שתורמים לחברה כמיטב יכולתם אך חיים בחרדה קיומית מתמדת.

לפיכך ראויה לשבח היועצת המשפטית של האוניברסיטה על החומרה הרבה שהיא מייחסת להאשמות "נטולות כל בסיס ושחר". הרי לא יתכן שמוסד נאור כאוניברסיטת תל-אביב יהיה צד בהעסקת עובדים באפן מחפיר שכזה. לא יעלה על הדעת שאוניברסיטת תל-אביב תהיה אחראית להעסקתם של אנשים בתנאים עולבים ועלובים כאלה, שכן הדבר היה פוגע, חס ושלום, ב"דמותה ובתדמיתה".

אלא שמי כמו עו"ד כגן ואוניברסיטת תל-אביב מכירות מקרוב את צורת ההעסקה הקבלנית. עו"ד כגן אחראית, מתוקף תפקידה, על החוזים הנחתמים בין האוניברסיטה לבין קבלנים המספקים שירותים לאוניברסיטה, ומעסיקים כ-200 בני אדם. לשכת היועץ המשפטי הייתה אחד הגורמים הבולמים ליישום רעיונות שהועלו בקמפוס לתמיכה בעובדי הקבלן. לא זכורה לי איזו שהיא יוזמה מצד הלשכה לאכוף על הקבלנים להעניק לעובדים את מה שהם מחויבים להעניק על-פי חוק או על-פי חוזה.

שמה הטוב של אוניברסיטת תל-אביב בנושא העסקת עובדים קבלניים אינו הולך לפניה. כמו מוסדות ציבור רבים בארץ, האוניברסיטה קשורה עם קבלנים בענפי הניקיון, השמירה, הגינון וההסעדה. רוב העובדים מקבלים הוראות ישירות מעובדי האוניברסיטה, ולמרות שהאוניברסיטה נקטה פעולות מסוימות להגנה עליהם, נותר מצבם רעוע מהיסוד.

האוניברסיטה נמצאת עתה אמנם בקשיים כספיים, אבל גם בשנות הגאות היא דחתה יוזמות להעסקתם הישירה של עובדי הקבלן. לאחרונה גם התברר שהאוניברסיטה חתומה על חוזים הכוללים תחשיבי עלות שכר עבודה שקשה להעלות על הדעת שיאפשרו לקבלן שאינו פילנתרופ לעמוד בכל מחויבויותיו החוקיות לעובדים (לא שמובטח שהוא יעמוד בהם במידה ותמורתו תהיה גבוהה יותר).

פליטת קולמוס אחת חושפת את הבעיה היותר עמוקה שיש לעו"ד כגן ואולי לרבים אחרים בקמפוסים האוניברסיטאיים. עו"ד כגן מתלוננת על חוצפת הסטודנטים ואומרת: "הביטוי 'עובדי קבלן' מיושם בדרך כלל לעובדי ניקיון ולעובדי שמירה". הבנתם? כל עוד מדובר בעובדי ניקיון ושמירה, שהם בני המעמד הנחות, הכל בסדר. אבל איך העיז מישהו להעלות על הדעת שאוניברסיטת תל-אביב מתכוונת להחיל נורמות העסקה דומות על נסיכי האקדמיה, "הסטודנטים תלמידי המחקר"? במקום לאיים בתביעות דיבה מגוחכות תיטיב אוניברסיטת תל-אביב לעשות אם תגרש את הרוחות הרעות הללו, הנושבות גם ברמת-אביב.

פרופ' אריאל רובינשטייין, מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב