|
שוטי הנבואה מכרו 20,000 עותקים
מאלבומם השני "מחפשים את דורות". באותה הזדמנות הם גם מכרו
40,000 מהאלבום הראשון שלהם, "שוטי הנבואה". אולי יש צורך לחזור
על המספרים האלה שוב, אבל למי שלא הבין, אין הרבה להקות בארץ
שיכולות להתהדר בהישגים כאלה. כמו שנהוג לומר במקרים כאלה, "העם
אמר את דברו", והעם הצביע שוטי הנבואה. וזה לא מפתיע כנראה אף
אחד.
המספרים
הללו, רק מוכיחים את קיומו של דור שלם של צרכני מוזיקה הישראלית,
שהתפתח בערך באמצע שנות ה-90, ורק חיפש שלווה. שוטי הנבואה הם
הנציגים הבולטים של "דור השאנטי" במוזיקה הישראלית: להקות פופ
שמשלבות אלמנטים אתניים, בניסיון ליצור כור היתוך מוזיקלי שלו
מטרה אחת- לעשות שמייח. להקות כשוטי הנבואה מוותרות מראש על
ניסיון להגיד משהו עמוק, בעל משמעות מעבר לבשורת האהבה הקוסמית,
אותה הם מנסים להפיץ בעולם. את האקספרימנטליות המוזיקלית שלהם
אפשר לסכם ב"נדחוף פה לופ, זה נשמע אחלה".
אז מה יש בהם שהופך אותם אולי
ללהקה המצליחה בישראל? כאן טמונה התשובה: בשוטי הנבואה אין כלום.
שוטי הנבואה באה בלי יומרות, בלי העזה ואת האמת, גם בלי יותר מדי
תחכום. ואין כמו כלום כדי להרקיד את החוזרים מהודו בהמוניהם,
בהופעות המפוצצות והסוחפות של השוטים. הופעות שבהן המילים
מתחבאות מאחורי הפרפורמנס הנפלא של חברי הלהקה, ומאחורי מסך שלם
של גיטרות ותופים המסתירים את העובדה שלשוטי הנבואה אין כל-כך מה
להגיד לצעירים שגודשים את ההופעות שלהם. אין להם מסר, כמו שלהודו
בעצם אין מסר, כמו שלכל מטרת החיפוש העצמי - סוג של דת חדשה-ישנה
בישראל - אין מסר. עבור חובביה, שוטי הנבואה היא הלהקה של דור
שלם, דור השאנטי. ולכן ההצלחה שלה לא מפתיעה אותי. היא רק מעציבה
אותי.
ואל
תתבלבלו, זה לא מעציב אותי ברמת הלהקה. אני מעריץ את הדרך שבה
שוטי הנבואה עשו מסע חרישה מאסיבית של חורים, לכדי גיבוש קהל
נאמן ואוהב שקונה את האלבומים שלהם גם אחרי שלמדו להשתמש
באינטרנט. היא מעציבה ברמת הקהל. רוב הקהל של שוטי הנבואה נמצא
בתחום הגילאים של 16-25. כלומר, ישנם אלפי צעירים בארץ הזאת
שללהקה הישראלית האהובה עליהם אין מה להגיד. ואם ללהקה שלך אין
מה להגיד, סביר להניח שגם לך אין מי יודע מה להגיד. דור שלם עבר
כאן מ"רוצים שינוי!" ל"אין-אני-אין-אני-אין-אני". הוויתור של
חבר'ה צעירים על הזכות להחזיק בדעות שהם מעבר לשלווה קוסמית, הוא
עדות לייאוש ולניוון שמשתלטים על הארץ הזו.
שוטי הנבואה היא אולי הלהקה
הכי אסקפיסטית בארץ. רק היא יכולה לשיר בעיצומה של אינתיפאדה על
הנוצרי, המוסלמי והיהודי שמתים לחיות ביחד. זכותה של כל להקה
לשיר בדיוק על מה שהיא רוצה ומה שמעניין אותה, וזכותו של הקהל
ללכת אחריה בהמוניו. אבל כשהשלב בו יגיעו מים עד גועל נפש ידפוק
בדלת, ונשאל את עצמנו למי הקשבנו כשכל זה קרה, כשנשאל איך זה
שבארצות הברית ברוס ספרינגסטין, שמוכר עשרים אלף עותקים לארוחת
בוקר יוצא לסיבוב הופעות לטובת שינוי השלטון, נוכל לענות לעצמנו
שהיינו באגם הברברים, ולא כלום נגד
זה.
|
.gif){kind=small}
.gif){kind=small}